זהו הסיפור על הכנאפייה שהתגלתה במקרה ובה הכנאפה מהטובים ביותר שטעמתי.
אחרי טיול קצר לכרמל לאיזור השריפה והאנדרטה לנופלים גלשנו לנו לתוך דליית אל-כרמל ללא חיפוש ממוקד אחר כנאפה.
אך למרות זאת על הכביש המרכזי בעוספייה החלטתי להיכנס לשפיק שהיא גם מסעדה וגם קונדיטוריה (פוסט בקרוב).
לעולם לא התלהבתי ממנה וגם השירות לא משהו אך החלטתי בכל זאת לטעום את הכנאפה שלהם נכון ליום שבת זה.
מסיבה כלשהי היו להם גם... סופגניות ! למרות שחנוכה כבר עבר.
משם הגענו למרכז הפקוק תמיד של דליית אל-כרמל ועצרתי לטעום את הכנאפה של ממתקי נצרת. הכנאפה הייתה חמה וטובה. לא משהו להתמוגג ולכתוב עליו פוסט נוסף.
כמו כן נכנסתי ל"שפיק" שבמרכז דליה שלעולם לא הייתי בה ו...
יצאתי אחרי כ-5 דקות שלא קיבלתי שירות.
אבל למי שרוצה לדעת - כך נראתה חתיכת הכנאפה האחרונה שהייתה להם:
משם פנינו שמאלה ולמטה חזרה לאיזור המרכז. הילדים היו רעבים אז חיפשנו מאפיה לקנות בייגלה לדרך.
בעודנו סוקרים בעיניים למאפיות כלשהן תרה עינינו החדה אחר כנאפיה חדשה. כנאפיה קטנה שלא זוהתה קודם ולא דוברה בשום מקום אחר.
המיקום, הצורה וה"מזמינות" של המקום לא בישרה טובות אך בעודי מתקרב למקום שמתי לב למספר דברים מעניינים.
ראשית, בחוץ נתלו שלטים המתארים את מבחר הכנאפה במקום. כלומר המקום מייצר את 3 סוגי הכנאפה המוכרים לאנושות. זה כבר יפה.
שנית, שמו של המקום הוא "כנאפת אלבלד". כלומר לא נמצא במקום לא בייגלה ואף לא חלבה, עטאייף וגם לא בקלאוות מסוגים שונים. רק כנאפה. כבר אהבתי את המקום.
נכנסתי.
המקום אכן פשוט ולא מזמין אבל הוא היה פשוט. כמו בשלטים בחוץ שדיברו על 3 סוגי הכנאפה, על הדוכן הקטן היו 3 מגשים מהבילים. אחד מכל סוג. פשוט פשוט פשוט.
הצבע היה מקורי ללא צבעי מאכל והכנאפה הייתה מרובדת בפירורי פיסטוקים. אסלי.
החנות הייתה כמעט ריקה. קונה מקומי סיים את רכישתו, אסף את השקית המכילה כל טוב ומיהר לצאת.
ניגשתי אל המוכרת.
ביקשתי לצלם. כרגיל היא חדשה ושאלה למה אני מצלם. אמרתי:"עבור האינטרנט". יש לי אתר על כנאפה.
המוכרת הרימה מיד את גבותיה בפליאה ואני מיהרתי להזמין. כל כך התרגשתי מהממצא החדש שלא שאלתי כהרגלי את המוכרים בממתקיות מדוע אחד המגשים ריק ומתי הוא יתמלא אלא ביקשתי 2-3 ממצאים משני הסוגים הקיימים.
תוך כדי העמסת הפריטים לתוך קופסת האלומיניום התעניינתי בכנאפה הפייסליה שמאד לא נפוצה במקומותינו.
היא התפלאה לשאלתי ומיד העניקה לי במתנה פייסליה אחת לטעימה במקום.
רבותי. הטעם היה אגדתי. פשוט אגדתי.
ההתרגשות הייתה רבה ובאוטו חיכו לי שני זאטוטים רעבים ואישה עייפה ומיהרתי לשלם ולצאת מהחנות. קניתי בייגלה בחנות הסמוכה ונכנסתי לאוטו.
לא יכולתי להתאפק וטעמתי גם את החתיכה השנייה של הפייסליה שהונחה במגש.
הטעם עדיין היה אגדתי.
גם טעמה של הכנאפה הרגילה השטוחה היה מדהים.
שמח וטוב לב ועם טעם מתוק בפה נסעתי משם ועם חיוך קטן אל המגש שהכיל עוד מספר פריטים שיאכלו ביום יומיים הבאים כמעט בלי לאבד את טעמם.
שאפו - כנאפת אלבלד!
המקום: כנאפת אלבלד. את המקום מתפעלת משפחת גאלב מונדר. לא פגשתי את הבעל-בית ואני מקווה שבפעמים הבאות אצליח לעשות זאת.
כתובת: שוק דליית-אל כרמל. משמאל אחרי הפנייה ימינה במרכז דליית-אל כרמל.
יש סניף נוסף גם בעוספייה. עליו ניתן למצוא גם סרטון ב-youtube
טלפון: 04-8397266
ציון: 5 פיסטוקים.
אחרי טיול קצר לכרמל לאיזור השריפה והאנדרטה לנופלים גלשנו לנו לתוך דליית אל-כרמל ללא חיפוש ממוקד אחר כנאפה.
אך למרות זאת על הכביש המרכזי בעוספייה החלטתי להיכנס לשפיק שהיא גם מסעדה וגם קונדיטוריה (פוסט בקרוב).
לעולם לא התלהבתי ממנה וגם השירות לא משהו אך החלטתי בכל זאת לטעום את הכנאפה שלהם נכון ליום שבת זה.
מסיבה כלשהי היו להם גם... סופגניות ! למרות שחנוכה כבר עבר.
משם הגענו למרכז הפקוק תמיד של דליית אל-כרמל ועצרתי לטעום את הכנאפה של ממתקי נצרת. הכנאפה הייתה חמה וטובה. לא משהו להתמוגג ולכתוב עליו פוסט נוסף.
 |
| ממתקי נצרת - אפשר גם לשבת בחוץ |
 |
| הכתום-לבן של ממתקי נצרת |
 |
| הכנאפיונר מוסיף מעט סירופ אלוהי |
כמו כן נכנסתי ל"שפיק" שבמרכז דליה שלעולם לא הייתי בה ו...
 |
| קונדיטורית שפיק ה"אשכנזית" משהו במרכז דליה |
 |
| "שפיק מבפנים - העיצוב והאוכלוסיה מזכירה בית-קפה בכפ"ס... |
אבל למי שרוצה לדעת - כך נראתה חתיכת הכנאפה האחרונה שהייתה להם:
משם פנינו שמאלה ולמטה חזרה לאיזור המרכז. הילדים היו רעבים אז חיפשנו מאפיה לקנות בייגלה לדרך.
בעודנו סוקרים בעיניים למאפיות כלשהן תרה עינינו החדה אחר כנאפיה חדשה. כנאפיה קטנה שלא זוהתה קודם ולא דוברה בשום מקום אחר.
המיקום, הצורה וה"מזמינות" של המקום לא בישרה טובות אך בעודי מתקרב למקום שמתי לב למספר דברים מעניינים.
ראשית, בחוץ נתלו שלטים המתארים את מבחר הכנאפה במקום. כלומר המקום מייצר את 3 סוגי הכנאפה המוכרים לאנושות. זה כבר יפה.
שנית, שמו של המקום הוא "כנאפת אלבלד". כלומר לא נמצא במקום לא בייגלה ואף לא חלבה, עטאייף וגם לא בקלאוות מסוגים שונים. רק כנאפה. כבר אהבתי את המקום.
נכנסתי.
המקום אכן פשוט ולא מזמין אבל הוא היה פשוט. כמו בשלטים בחוץ שדיברו על 3 סוגי הכנאפה, על הדוכן הקטן היו 3 מגשים מהבילים. אחד מכל סוג. פשוט פשוט פשוט.
הצבע היה מקורי ללא צבעי מאכל והכנאפה הייתה מרובדת בפירורי פיסטוקים. אסלי.
 |
| כן. רואים רק 2 מגשים בתמונה אבל היו 3. בחיי! |
החנות הייתה כמעט ריקה. קונה מקומי סיים את רכישתו, אסף את השקית המכילה כל טוב ומיהר לצאת.
ניגשתי אל המוכרת.
ביקשתי לצלם. כרגיל היא חדשה ושאלה למה אני מצלם. אמרתי:"עבור האינטרנט". יש לי אתר על כנאפה.
המוכרת הרימה מיד את גבותיה בפליאה ואני מיהרתי להזמין. כל כך התרגשתי מהממצא החדש שלא שאלתי כהרגלי את המוכרים בממתקיות מדוע אחד המגשים ריק ומתי הוא יתמלא אלא ביקשתי 2-3 ממצאים משני הסוגים הקיימים.
 |
| העמסת הכנאפה העסיסית אל מגשית החמרן הסטנדרטית |
תוך כדי העמסת הפריטים לתוך קופסת האלומיניום התעניינתי בכנאפה הפייסליה שמאד לא נפוצה במקומותינו.
היא התפלאה לשאלתי ומיד העניקה לי במתנה פייסליה אחת לטעימה במקום.
רבותי. הטעם היה אגדתי. פשוט אגדתי.
ההתרגשות הייתה רבה ובאוטו חיכו לי שני זאטוטים רעבים ואישה עייפה ומיהרתי לשלם ולצאת מהחנות. קניתי בייגלה בחנות הסמוכה ונכנסתי לאוטו.
לא יכולתי להתאפק וטעמתי גם את החתיכה השנייה של הפייסליה שהונחה במגש.
הטעם עדיין היה אגדתי.
גם טעמה של הכנאפה הרגילה השטוחה היה מדהים.
שמח וטוב לב ועם טעם מתוק בפה נסעתי משם ועם חיוך קטן אל המגש שהכיל עוד מספר פריטים שיאכלו ביום יומיים הבאים כמעט בלי לאבד את טעמם.
שאפו - כנאפת אלבלד!
המקום: כנאפת אלבלד. את המקום מתפעלת משפחת גאלב מונדר. לא פגשתי את הבעל-בית ואני מקווה שבפעמים הבאות אצליח לעשות זאת.
כתובת: שוק דליית-אל כרמל. משמאל אחרי הפנייה ימינה במרכז דליית-אל כרמל.
יש סניף נוסף גם בעוספייה. עליו ניתן למצוא גם סרטון ב-youtube
טלפון: 04-8397266
ציון: 5 פיסטוקים.
