טירה היא מקום משונה. בכל ישוב ערבי גדול ונורמלי תוכל למצוא את המרכז של הישוב בקלות על-פי הפקק המזדחל שעולה לכיוונו. ובמרכז הישוב תמצא תמיד את המסעדה או ריכוז המסעדות המפוצצות בשבת בצהריים בישראלים מואבסים וכמובן, קרוב אליהם במידה רבה, את ה"קונדיטוריה של" או ממתקי אל-". ובתוך תוככו כמובן תמצא מונח לו בגאון מגש כנאפה חם ומתוק המוחלף בחדש כל כמה דקות.
ובטירה? כלום. או בערבית מדוברת - גורנישט.
בטירה היית צריך, אחרי ביקור בשוק הססגוני או באחת המסעדות בכניסה לעיר, להיכנס לאוטו ולשוטט בין סימטאות העיר עד לסופה, בואכה כוכב יאיר או טייבה ובשנים האחרונות גם כביש 6, כדי לחזות בפאר היצירה של ממתקי נצרת (פוסט רלבנטי יבוא בהמשך כמובן) ולטעום מהמתוק מתוק שלהם - הכנאפה.
בחודשים האחרונים, המוזרות הזו של טירה הוכתה וכשלה, לפחות בנקודות.
במרכז מסחרי קטן שבאחת פינות הכיכר הגדולה של טירה, נפתחה קונדיטוריה/מאפייה קטנה. זר לא יבחין בה אפילו אם ינסה למוצאה. העוזרת שלי, "יפה", אזרחית טירה מן השורה היא זו שגילתה לי את הבשורה ועל-כך תבורך.
המקום לא גדול. אין בו מקום לשבת לשתות או לאכול. נכנסים פנימה ובמעין ח' גדולה מפוזרים מגשים של תקרובות שונות, מתוקות ומלוחות שהרי חנות זו מציגה לקהל הן ממתקים ערביים קלאסיים והן בורקסים מסוגים שונים החשודים בישראליותם.
וניגש מיד לכנאפה. הכנאפה פה דווקא קיבלה פינה דחוקה יחסית בפינה הימנית הקיצונה של הח'. תמיד ניתן למצוא פה כנאפה אך לא ברור כמה זמן המגש "שוכב" בחימום.
בכל מקרה, מר עבוד תמיד נחמד לשרת ולהגיש. כשהייתי פעם אחת עם הילד הוא פינק אותנו ופעם אחת כשמיהרתי הוא מיהר לספק לי את כל צרכי ולשלח אותי לדרכי.
הכנאפה לא מזהירה אך גם לא מאכזבת. היא מתוקה כמו שצריך, לא פריכה מדי אך גם לא נימוחה מדי. היא מעט כתמתמה ולכן חשודה אצלי בהתחנחנות אל הבריות, אבל, ובעיקר בזכות המיקום המצוין והחידוש בכך, היא עוברת אצלי ותזכה לרפד את קיבתי הנזקקת עוד פעמים רבות.
ממני אליך, כל הכבוד, מר עבוד. עלה והצלח!
ובטירה? כלום. או בערבית מדוברת - גורנישט.
בטירה היית צריך, אחרי ביקור בשוק הססגוני או באחת המסעדות בכניסה לעיר, להיכנס לאוטו ולשוטט בין סימטאות העיר עד לסופה, בואכה כוכב יאיר או טייבה ובשנים האחרונות גם כביש 6, כדי לחזות בפאר היצירה של ממתקי נצרת (פוסט רלבנטי יבוא בהמשך כמובן) ולטעום מהמתוק מתוק שלהם - הכנאפה.
בחודשים האחרונים, המוזרות הזו של טירה הוכתה וכשלה, לפחות בנקודות.
במרכז מסחרי קטן שבאחת פינות הכיכר הגדולה של טירה, נפתחה קונדיטוריה/מאפייה קטנה. זר לא יבחין בה אפילו אם ינסה למוצאה. העוזרת שלי, "יפה", אזרחית טירה מן השורה היא זו שגילתה לי את הבשורה ועל-כך תבורך.
 |
| מר עבוד בפוזה לא אופינית, מגשי הבורקס ומגשי המתוקים העטופים בצלופן |
 |
| מגש הכנאפה של מר עבוד |
הכנאפה לא מזהירה אך גם לא מאכזבת. היא מתוקה כמו שצריך, לא פריכה מדי אך גם לא נימוחה מדי. היא מעט כתמתמה ולכן חשודה אצלי בהתחנחנות אל הבריות, אבל, ובעיקר בזכות המיקום המצוין והחידוש בכך, היא עוברת אצלי ותזכה לרפד את קיבתי הנזקקת עוד פעמים רבות.
 |
| צילום מוצלח יותר של הכנאפה של עבוד - יזכה למקום של כבוד במקום תמונה זו |
ממני אליך, כל הכבוד, מר עבוד. עלה והצלח!
לסיכום:
שירות: מעולה
שירות: מעולה
טעם: טוב.
פריכיות/נימוחות: סביר
עוד משהו: גם מאפייה.
עוד משהו: גם מאפייה.
חוויה: נבוא שוב.
ציון : 3 פיסטוקים
מחיר: 40 ש"ח לקילו
כתובת: מרכז מסחרי מימין לכיכר הראשית - ממש משמאל אחרי כניסה לרחוב "המוביל"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה