5 בספטמבר 2012

ממתקי אבו-גוש - קיוסק שמוכר כנאפה

את ממתקי אבו-גוש מצאתי במקרה אחרי ארוחת צהריים עם אורחים מחו"ל לפני כ-3 שנים.
 ירדנו למטה לכיוון המכונית ונתקלתי בחנות קיוסק הזה שהייתה ממש מתחת למסעדת חומוס אבו-גוש המפוארת שבה אכלנו (כן, אותה מסעדה שהחזיקה בשיא גינס לחומוס הגדולה ביותר למשך 4 חודשים עד שלבנון שוב שברה את השיא)
כל מה שרציתי באותו רגע הוא להכיר לאורחים שהגיעו מהמזרח הרחוק את הכנאפה.
ראיתי שהחנות מוכרת כנאפה ומיד נכנסתי והזמנתי כמה מנות כנאפה לאורחים. אז עוד לא הייתי מומחה גדול לכנאפה וההיא הייתה מציאה גדולה באותו רגע. לא שמתי לב לצבע הכתום מאד שהכנאפה התהדרה בו ולא למחסור בפיסטוקים הקטנים מלמעלה.
האורחים יצאו מרוצים מאד מה ששימח אותי ביותר ומאז לא חזרתי למקום. בעיקר אולי בגלל למעשה שהכנאפיות האחרות באבו-גוש הן הרבה יותר אטרקטיביות.
ממתקי אבו-גוש מתחת למסעדת אבו-גוש (צלם: מקסים לפידוס) 

לא חשבתי כלל לכתוב על אותו קיוסק דחוק ואפל עד שחבר לעבודה הגיע גם הוא במקרה לממתקי אבו-גוש והזמין שם מנת כנאפה (התמונה באדיבותו)
הוא דווקא יצא די מזועזע. כנראה גם בגלל שלא היו לו אורחים שרצה להציג להם את הכנאפה, שאז לא משנה מהי האיכות אלא שהכנאפה שקיבל הייתה אכן כתומה וללא פיסטוקים והגבינה הייתה דקה להחריד כך שאפילו חלקים ממנה לא הכילו גבינה בכלל. כך הוא מדווח באמייל ששלח אליי עם התמונה המרשיעה.
ושימו לב למחיר: 20 ש"ח למנה קטנה שמציין למעשה מחיר של לפחות 80 ש"ח לקילו  - מחיר פרימיום לכל הדיעות ולא מוצדק בעליל.
לסיכום- מלכודת תיירים.
Caveat Emptor (ייזהר הקונה!)

בקיצור:
המקום: ממתקי אבו-גוש
כתובת: השלום 65, אבו-גוש
טלפון:בשביל מה אתם צריכים? להזמין Take away? טוב הנה - 02-5330427
שירות: המוכר דווקא נחמד ושירותי
טעם: כתום הוא היום
פריכיות/נימוחות: נו, זה דווקא בסדר.
עוד משהו: קיוסק אפל ודחוק כבר אמרנו?
חוויה: מזעזעת
מחיר: 80 ש"ח לקילו
ציון :  1 פיסטוקים

21 באוגוסט 2012

הכנאפה של נצרת? ממתקי אל-מוכתאר!

המראה החיצוני העלוב משהו אינו מסגיר את חשיבותו של המקום בסצנת הכנאפה הארצישראלית. ממתקי אל מוכתר נחשב ליצרן הכנאפה הטוב בנצרת ואחד מספקי הכנאפה הטובים בארץ. על טענה זו, שלא עורך בלוג זה המציא אותה, ניתן אולי להתווכח, אבל רבים האנשים שיסכימו איתה.


מספרים שהחנות הראשונה נפתחה לפני יותר מ-50 שנה בטייבה ע"י משפחת עודה. לאחר מלחמת ששת הימים המשפחה עברה לגור בנצרת, ופתחה שם את ממתקי אל-מוכתאר, כך שלמקום יש היסטוריה ארוכה.
אורך ההיסטוריה לא מתקרב לאורך המדפים הגדושים של הממתקיה הגדולה יחסית הבנויה בצורת מלבן.
קשה לדעת מה הפך את ממתקי אל-מוכתאר לאימפריה שהיא היום. האם זה המבחר, הטעם, השירות המהיר והאדיב או המחיר שנשאר סביר יחסית לשם האריסטוקרטי שנעשה לה עם הזמן?
מותר לבוא לאל-מוכתאר ולטעום מהמאפים המתוקים הרבים שמציעה הממתקיה, אך לא מומלץ לפספס את היהלום שבכתר שמונח ממש מולך עם כניסתך לחנות, בראש הדלפק בצורת אצטדיון למרוצי סוסים. הכנאפה.
תמיד מונח שם מגש אדיר מימדים של כנאפה חמה ועסיסית מהזן השטוח. יש להזמין מיד צלחת פלסטיק לבנה ולשבת בצד על הבר המצרי האותנטי ולאכול. וזהו.
הבנתם מה זה אל-מוכתאר.
וכל השאר זה דקורציה נטו ומשחק מקדים לספציאליטה שלהם. אמרתי כבר הכנאפה?

ב-1994 נפתח סניף נוסף ברחוב המוסכים, אך הוא לא זכה לפרסום מספיק ומי שלא מחפש אותו לא ימצא אותו בשל ריחוקו ממרכז העניינים בשדרה המרכזית של נצרת.
וכן, עוד דבר - תעשו לעצמכם טובה ותקפידו לשמור 15 דקות בכל ביקור שלכם בנצרת לטובת קפיצה לאל-מוכתאר כדי ליהנות מהחוויה אצלם. כמו קפיצה קטנה לחו"ל.
עוד תמונות של המקום מאתר של "שוק נצרת"

בקיצור:
המקום: ממתקי אל-מוכתאר
כתובתפאולוס השישי 112, נצרת. יש גם סניף של ממתקי אל-מוכתאר ברחוב תאופיק אל-זיאד.
יש גם דף פייסבוק
טלפון: 04-6461661
בהנהלת: ראתב וסעיד עודה. ראתב 052-8744944 או סעיד 052-8744947
שירות: מהיר כשריק. איטי כשמלא. 
טעם: טוב מאד וחם
פריכות / נימוחות: הכי טוב שיש.
עוד משהו: אל מוכתאר זכו במקום ראשון בצפון בפרויקט של גיל חובב (1 מ-3 הכנאפיות הטובות בארץ)
חוויה: מיוחדת. נכנסים לחנות ואתם בעולם אחר. 
מחיר: 40 ש"ח לקילו
ציון :  5 פיסטוקים

11 בפברואר 2012

איך מחממים כנאפה במיקרו והאם זה לא נחשב חילול הקודש?

הפוסט הזה יענה על 2 שאלות שבוודאי מטרידות את מנוחתם של הקוראים תאבי-הכנאפה של בלוג זה.
כמובן שנתחכם ונענה על השאלה השנייה קודם לראשונה:
אכן, כנאפה צריך לאכול במקום. כלומר, במקום שבו קנית אותו ובהנחה שהוא הוכן במקום שבו הוא נקנה.
הסיבה היא שכנאפה עשויה לא רק ממרכיבי סוכר (שלא מתקלקל) ומאטריות קדאיף (שאחרי אפייתם הם די קשחחים לקלקול) אלא גם מגבינת עיזים שבשל היותה חלבית ויש להאמין ללא כל חומר משמר נוסף או שאר מרעין מזיקין מתחיל להתקלקל ברגע שהוא מתקרר.
כל זאת אגב די מתגמד לעצם המחשבה של אכילת כנאפה קרה... וזהו בהחלט "חילול הקודש" .
אך מהצד השני עומדת העובדה הבלתי ניתנת לערעור שכל חובב כנאפה אמיתי לא יכול לעמוד בפני הפיתוי של מגש הכנאפה הגדול המלא והמהביל בממתקייה ולכן לא יסתפק במנה-אישית-לאכול-במקום בלבד אלא גם אורז לו2 עד 4 מנות במגשית קלקר עטופה בצלופן כדי שיוכל לאכול "בדרך הביתה" או "בבית עם הקפה בבוקר".
והוא או היא צודקים בהחלט!
אז כן, בסופו של דבר כולנו מתמודדים עם כנאפה קרה במקרר.
אז מה עושים איתה כדי למקסם או לשחזר את אותה הנאה מהממתקייה? וכאן אני מתכוון לענות על השאלה הראשונה.
אז כמובן שניתן לחמם את הכנאפה בתנור או בטוסטר וכאן אני משאיר את המומחיות לכם קוראיי המתוקים לכל מי שיודע להשתמש בתנור האישי שלו בבית ומכיר את העוצמות שלו ומוכן לעבוד איתו יחד עם הכנאפה שלו.
ומי שלא מכיר את התנור שלו ו/או רוצה לחמם את הכנאפה הקרה במהירות יפנה כמובן למכשיר המיקרוגל.
אז מה ההמלצות במקרה זה?
ראשית, יש להוציא את הכנאפה ממגשית הקלקר והצלופן - המסה אפשרית שלהם בתוך המיקרו תפגע בטעם הכנאפה ואף להרעיל אותו!
שנית, המיקרוגל נוטה לייבש את המזון. לכן יש לפזר מספר טיפות מים על הכנאפה כדי להוסיף למערכת כולה רטיבות מסוימת. עם הזמן תקבלו את התחושה כמה להוסיף ועדיף להתחיל עם מעט ולא יותר מדי. ככל שהכנאפה בילתה יותר במקרר ולא הייתה אטומה היא התייבשה יותר ולכן יש להוסיף יותר. במידה ולכנאפה לא הוסף סירופ סוכר במקור אז היא תהיה יבשה מאד אחרי חימומה במיקרוגל ולכן גם במקרה זה יש להוסיף יותר ממס' טיפות.
שלישית - עבור מנה אישית יש לחמם כ-30 שניות במיקרו סטנדרטי. וזהו. החימום הזה אמור להביא את הכנאפה לחום דומה מאד לזה שהיה לכנאפה בשנייה שיצאה ממגש המולדת שלה בממתקיה.
יש כמובן לאכול מיד לאחר החימום...
תיהנו! :-)

28 בינואר 2012

כנאפת אלבלד - דליית אל-כרמל

זהו הסיפור על הכנאפייה שהתגלתה במקרה ובה הכנאפה מהטובים ביותר שטעמתי.
אחרי טיול קצר לכרמל לאיזור השריפה והאנדרטה לנופלים גלשנו לנו לתוך דליית אל-כרמל ללא חיפוש ממוקד אחר כנאפה.
אך למרות זאת על הכביש המרכזי בעוספייה החלטתי להיכנס לשפיק שהיא גם מסעדה וגם קונדיטוריה (פוסט בקרוב).


לעולם לא התלהבתי ממנה וגם השירות לא משהו אך החלטתי בכל זאת לטעום את הכנאפה שלהם נכון ליום שבת זה.


מסיבה כלשהי היו להם גם... סופגניות ! למרות שחנוכה כבר עבר.


משם הגענו למרכז הפקוק תמיד של דליית אל-כרמל ועצרתי לטעום את הכנאפה של ממתקי נצרת. הכנאפה הייתה חמה וטובה. לא משהו להתמוגג ולכתוב עליו פוסט נוסף.
ממתקי נצרת - אפשר גם לשבת בחוץ
הכתום-לבן של ממתקי נצרת
הכנאפיונר מוסיף מעט סירופ אלוהי











כמו כן נכנסתי ל"שפיק" שבמרכז דליה שלעולם לא הייתי בה ו...
קונדיטורית שפיק ה"אשכנזית" משהו במרכז דליה
"שפיק מבפנים - העיצוב והאוכלוסיה מזכירה בית-קפה בכפ"ס...
יצאתי אחרי כ-5 דקות שלא קיבלתי שירות.
אבל למי שרוצה לדעת - כך נראתה חתיכת הכנאפה האחרונה שהייתה להם:



משם פנינו שמאלה ולמטה חזרה לאיזור המרכז. הילדים היו רעבים אז חיפשנו מאפיה לקנות בייגלה לדרך.
בעודנו סוקרים בעיניים למאפיות כלשהן תרה עינינו החדה אחר כנאפיה חדשה. כנאפיה קטנה שלא זוהתה קודם ולא דוברה בשום מקום אחר.
המיקום, הצורה וה"מזמינות" של המקום לא בישרה טובות אך בעודי מתקרב למקום שמתי לב למספר דברים מעניינים.
ראשית, בחוץ נתלו שלטים המתארים את מבחר הכנאפה במקום. כלומר המקום מייצר את 3 סוגי הכנאפה המוכרים לאנושות. זה כבר יפה.

שנית, שמו של המקום הוא "כנאפת אלבלד". כלומר לא נמצא במקום לא בייגלה ואף לא חלבה, עטאייף וגם לא בקלאוות מסוגים שונים. רק כנאפה. כבר אהבתי את המקום.

נכנסתי.
המקום אכן פשוט ולא מזמין אבל הוא היה פשוט. כמו בשלטים בחוץ שדיברו על 3 סוגי הכנאפה, על הדוכן הקטן היו 3 מגשים מהבילים. אחד מכל סוג. פשוט פשוט פשוט.
הצבע היה מקורי ללא צבעי מאכל והכנאפה הייתה מרובדת בפירורי פיסטוקים. אסלי.
כן. רואים רק 2 מגשים בתמונה אבל היו 3. בחיי! 

החנות הייתה כמעט ריקה. קונה מקומי סיים את רכישתו, אסף את השקית המכילה כל טוב ומיהר לצאת.
ניגשתי אל המוכרת.
ביקשתי לצלם. כרגיל היא חדשה ושאלה למה אני מצלם. אמרתי:"עבור האינטרנט". יש לי אתר על כנאפה.
המוכרת הרימה מיד את גבותיה בפליאה ואני מיהרתי להזמין. כל כך התרגשתי מהממצא החדש שלא שאלתי כהרגלי את המוכרים בממתקיות מדוע אחד המגשים ריק ומתי הוא יתמלא אלא ביקשתי 2-3 ממצאים משני הסוגים הקיימים.
העמסת הכנאפה העסיסית אל מגשית החמרן הסטנדרטית

תוך כדי העמסת הפריטים לתוך קופסת האלומיניום התעניינתי בכנאפה הפייסליה שמאד לא נפוצה במקומותינו.

היא התפלאה לשאלתי ומיד העניקה לי במתנה פייסליה אחת לטעימה במקום.
רבותי. הטעם היה אגדתי. פשוט אגדתי.
ההתרגשות הייתה רבה ובאוטו חיכו לי שני זאטוטים רעבים ואישה עייפה ומיהרתי לשלם ולצאת מהחנות. קניתי בייגלה בחנות הסמוכה ונכנסתי לאוטו.
לא יכולתי להתאפק וטעמתי גם את החתיכה השנייה של הפייסליה שהונחה במגש.
הטעם עדיין היה אגדתי.
גם טעמה של הכנאפה הרגילה השטוחה היה מדהים.
שמח וטוב לב ועם טעם מתוק בפה נסעתי משם ועם חיוך קטן אל המגש שהכיל עוד מספר פריטים שיאכלו ביום יומיים הבאים כמעט בלי לאבד את טעמם.
שאפו - כנאפת אלבלד!

המקום: כנאפת אלבלד. את המקום מתפעלת משפחת גאלב מונדר. לא פגשתי את הבעל-בית ואני מקווה שבפעמים הבאות אצליח לעשות זאת.
כתובת: שוק דליית-אל כרמל. משמאל אחרי הפנייה ימינה במרכז דליית-אל כרמל.
יש סניף נוסף גם בעוספייה. עליו ניתן למצוא גם סרטון ב-youtube
טלפון: 04-8397266
ציון: 5 פיסטוקים.